זו המחשבה הראשונה שחלפה לי בראש כשקיבלתי את מסמכי הגירושין. קפאתי במקום. נחנקתי.

עד לאותו הרגע עוד הייתה בי תקווה – לא יודע למה בדיוק קיוויתי, אך לגמרי לא הייתי מוכן לזה.

האדמה נשמטה מתחת לרגליים שלי, הכל התהפך לי, נתקפתי פחד, כעס, תחושת בגידה.

הרגשתי נבגד.

הרגשתי גרזן בלב.

קראתי את ההאשמות

קראתי את ההאשמות בכתב תביעה ואני לא מאמין. אני מסרב להאמין שאני מואשם בכל הדברים האלה! שזה אמיתי!

ומאותו הרגע כל הניסיונות שלי לתקשר איתה כשלו – לא היה עם מי לדבר.

הרגשתי אבוד, מבולבל, הכל סגר אליי – מה קורה פה? תעצרו את רכבת הבלהות הזו!

כל נים בגוף שלי התנגד לזה. כל החלום שלי התפוצץ לנגד העיניים שלי, במיוחד בתור מי שגדל להורים גרושים – כל כך לא רציתי את זה בשביל הילדים שלי!

לא יכול להיות, זה לא הגיוני – הייתי ממש בהלם, בשוק. מה עושים?

שום דבר לא היה יותר הגיוני, כאילו התמוטט עליי מגדל. מה עושים?

ואחר כך התחיל מחול שדים:

נזרקתי מהבית – הבית שלי! עם הילדים שלי! אני פתאום קולט שלא אוכל יותר לחיות איתם.

לא יכולתי להיות מרוכז בכלום,

לא יכולתי לקבל החלטות,

לא יכולתי לתפקד בעבודה.

הייתי מפוחד וכעוס, החרדות הציפו אותי.

החברים לא האמינו שאנחנו מתגרשים

חברים לא האמינו שאנחנו מתגרשים, ניסו לגשר, אך בסופו של דבר כל אחד לקח צד – אז גם המעגל החברתי שלי של שנים התרסק לי בפרצוף.

לא יכולתי לשאת את זה. התרסקתי כלכלית – אין לי איפה לישון, אין לי מה לאכול – גבר בגילי! מצאתי את עצמי בהישרדות מדקה לדקה – הישרדות פיזית, הישרדות במחשבות. הרגשתי צניחה חופשית בלי מעצורים.

אני מושפל, אני לא שווה כלום, אני אפס.

הכל היה נגדי – בית המשפט, עורכי דין, השופטת

רציתי לשים קץ לחיי.

לא משנה איך פעלתי – לא הצלחתי לתקן את המצב. הרגשתי כישלון, ממש מובס, על מי אוכל לסמוך?

לא הצלחתי להרים את הראש – שבור, מושפל, מובס, בדיכאון.

כך חייתי עד שהבנתי שאני חייב עזרה. הבנתי שחיי חולפים לי כנגד עיניי, יום אחרי יום, חודש אחרי חודש. 

אני עדיין צעיר! אני לא מוכן להמשיך כך!

אז התחלתי לחפש פתרון.

ואז יום אחד חבר קרוב שעבר את אותו המשבר המליץ לי על איתן.

הייתי מאוד סקפטי. ברור שלא האמנתי יותר בשום דבר ולא סמכתי על אף אחד.

אבל גם ככה לא היה לי כבר מה להפסיד, אז החלטתי שאלך לפחות לפגוש ולהכיר אותו.

ומאותו המפגש התחיל המסע שלי לחיים חדשים. 

אז היום כעבור שנים אני מסתכל לאחור ומחייך – חתיכת דרך עברתי מאז. הרמתי את הראש, נזכרתי מי אני, הרמתי את עצמי. בניתי את עצמי מחדש. בניתי לי חיים חדשים.

איתן  אייל 052-8131110